שפע. זו המילה המדויקת לתיאור הסיטואציה בכניסתכם לסופר. מבחר אדיר ומסחרר של מגוון מוצרי מזון עם עטיפות צבעוניות ומעניינות. על מוצרים רבים מתנוססות סיסמאות הנראות מבטיחות מבחינת הערכים התזונתיים שלהן: "ללא כולסטרול", "עשוי מחומרים טבעיים בלבד", "מופחת שומן" או "ללא תוספת סוכר". השאלה כיצד לבחור את המוצר הבריאותי ביותר (במחיר הסביר ביותר) - לגיטימית בהחלט!
לפני שאתם מושיטים את היד כדי להוסיף את המוצר לעגלה, כדאי שתדעו שההבטחות הבריאותיות הללו לא תמיד מדויקות. לעיתים המוצרים שמתיימרים להיות בריאים – מכילים רכיבי מזון שממש לא מתקרבים להגדרה של מזון בריא.
ראשית, נבין את משמעות האותיות הקטנות שעל האריזות:
• "דל מופחת קל" -המילים "קל" ו"מופחת" מעידים על הפחתה מסוימת בהשוואה לערכי המוצר המקורי, אך עם זאת- יכולים להכיל ערך קלורי גבוה בהחלט. לעומת זאת, המילה "דל" מחייבת עמידה בתקנים. לדוגמא, תכולה אנרגטית של מזון "דל קלוריות" לא תעלה על 40 קלוריות ל-100 גרם מוצר.
• סימון תזונתי ל"מנה" - החוק מחייב לציין בסימון התזונתי פירוט המתאים ל-100 גרם מוצר, אך לא מחייב לציין פירוט המתאים ל"מנה". עם זאת, ניתן למצוא במוצרים מסוימים סימון תזונתי ל"מנה". הבעיה היא שלא תמיד הכמות הנאכלת ב"מנה", זהה לכמות המקובלת שאנו צורכים. למשל, בדגני בוקר המילה "מנה" מתייחסת ל-30 גרם, בעוד שהכמות המקובלת מסתכמת ב-45-60 גרם.
• "עשיר בסיבים תזונתיים"- ההמלצה הגורפת בהחלט היא לצרוך סיבים תזונתיים, שחיוניים לתפריט תזונתי מאוזן. את הסיבים התזונתיים עדיף לצרוך ממזון המכיל הרכב סיבים טבעי כגון לחם מחיטה מלאה, ירקות ופירות בקליפתם וכו'... אך העשרת המזון בסיבים תזונתיים, שבדרך כלל מקורם בסובין, תגרום להעשרה מופרזת בפיטטים, חומרים העלולים לעכב ספיגת ברזל, סידן, מגנזיום ואבץ.
• "ללא תוספת סוכר"- משמעות הביטוי כתובה שחור ע"ג לבן- ללא תוספת סוכר. כלומר, המוצר אינו יכיל תוספת של סוכר, אך עשוי להכיל סוכר מהרכיבים הטבעיים של המוצר עצמו. בנוסף, המושג "ללא תוספת סוכר" עשוי לתאר מצב של תוספת תחליף סוכר, שעלול גם הוא להשפיע על ריכוז הסוכר בדם, ולכן מזונות שמתהדרים בסיסמא "ללא תוספת סוכר", לא תמיד מתאימים לחולי סוכרת למשל.
• "עשוי מחומרים טבעיים"-כדי להבין מהם ה"חומרים הטבעיים" אליהם התכוון המשורר, יש להניח שכל רכיב מהטבע נחשב בריא ומסייע בשמירה על בריאות הגוף. האם כך הדבר? הידעתם ששומן רווי, כולסטרול, נתרן וסוכר הם גם חומרים טבעיים? בטבע קיימים "חומרים טבעיים" שעשויים להיות הרסניים לגופנו, במידה וצריכת החומרים מופרזת. לכן, לא כל מזון שעשוי מחומרים טבעיים- יהיה בהכרח בריא.
• "0% שומן"- נכון, המוצר אינו מכיל שומן. אך אין זה אומר שהמוצר אינו מכיל פחמימות וחלבונים שתורמים משמעותית לסך הקלוריות שבמזון. זו הסיבה שיש לבדוק היטב את המוצר ולא להניח שהוא דל קלוריות.
• "ללא כולסטרול"- הביטוי "ללא כולסטרול" מופיע פעמים רבות במזונות שבהם אין צורך לציין את העובדה הזו, כיוון שמקור הכולסטרול הינו אך ורק במוצרים מן החי. לכן, כאשר הסיסמא "ללא כולסטרול" מופיעה ע"ג מוצרים כגון נקניקיות מהצומח או ע"ג חטיפים שונים, אין להניח שהמוצר בריא יותר.
לאחר שבדקתם היטב את סוג המוצר ואת האותיות הקטנות, יש לבדוק את המידע הפרוס לפניכם בתוויות המוצר- דהיינו הסימון התזונתי. החוק מחייב את היצרן לפרט את המידע של חמישה נתונים בלבד: קלוריות (אנרגיה), חלבון, פחמימות, שומן ונתרן. פירוט שאר הרכיבים הם לשיקולו של היצרן שרשאי ליידע את הציבור בתכונות המיוחדות שיש במוצר שלו כגון ויטמינים שונים, סידן רב, או מנגד- מעט שומן רווי או כולסטרול.
בידכם מונחות 2 מוצרים זהים של חברות שונות, שמבטיחות שהמוצר שלהם עדיף. כיצד תבחרו את המוצר הבריא יותר? נתייחס לנתונים המצוינים בתווית המוצר, כך שב"כ נרצה כמות קלורית נמוכה, כמות חלבון גבוהה אך ממקור איכותי, פחמימות מורכבות (וכמה שפחות פחמימות פשוטות כמו סוכר לבן), כמות שומן נמוכה (בעיקר שומן רווי וטראנס) וכמות נתרן נמוכה ככל האפשר.
לסיכום, חברות המזון עלולות להטעות את הציבור באמצעות המשפטים המתנוססים על גבי האריזות. זו הסיבה שיש להסתכל במשקפיים ביקורתיות על המידע הפרוס בתוויות המזון ובסימון התזונתי, ולא ללכת כעיוורים אחרי ההכרזות הבריאותיות לכאורה שמופיעות על גבי המוצרים. עם זאת, לעיתים המוצרים אכן בריאים ועדיפים ע"פ מוצרים אחרים ולכן יש ללמוד לקרוא את המידע הכתוב.
